כשאנחנו פותחים את היום, בשלב מסוים אנו מביטים במראה.
מאוד חשוב מה אנחנו מרגישים מבפנים כלפי אותה דמות הנשקפת לנו במראה.
לשים לב על מה אנחנו שמים את הפוקוס, את הזכוכית מגדלת.
אין הכוונה לסגידה עצמית חלילה.
אך חשוב מאוד שלא להיגרר לקיצוניות ההפוכה ולשדר ביקורת ושיפוטיות כלפי עצמנו.
גישה חיובית, קורנת ומאירה, כזו שמחבקת ורואה את הטוב –
יוצרת הדהוד לתת המודע.
תת המודע אינו מבדיל בין טוב לבין רע, בין אמת לבין דמיון.
תת המודע נוטה להגדיל את מה שאנחנו מתמקדים בו.
לכן, כל אמירה שאנו אומרים לעצמנו, גם במחשבה וללא מילים –
היא פונקציה של האמונות ושל דפוסי החשיבה וההתנהלות שלנו.
ההמלצה היא להתייחס אל הדמות הנשקפת מולנו במראה במידת החסד, החמלה וההכלה.
לזכור שבכל אחת ואחד קיים ניצוץ אלוהי ייחודי, שמבדיל ומייחד אותנו.
לנסות לגלות את הניצוץ הזה, ולשאוב ממנו את הכוח והיכולת להתגבר על מצבים.
לקבל את עצמנו בהשלמה עם כל החלקים.
כאשר מגדילים את הטוב – התדר שלנו משתנה ומושך אלינו עוד ממנו.
כאשר אנו באים ממקום חיובי מעצים ורך – קל לנו יותר להכיל גם את הזולת.
לזכור שגם מי שמולנו הוא יציר נברא, ולמצוא בו את נקודות הזכות.
ניקח לדוגמא ילד קטן שמשתולל או זורק את הצעצועים על הרצפה.
גישה כעסנית שיש בה נימה של רוגז, ענישה, טונים צורמים – לרוב לא משיגה את התוצאה.
ילדים שכועסים עליהם נוטים לכסות את האוזניים ולהמשיך לצעוק…
כשאנחנו רוצים שיתוף פעולה מילדים אנחנו נתכופף אליהם, נביט אליהם בגובה העיניים.
נראה להם דוגמא ונאסוף את הצעצועים ביחד.
נפתח במילה טובה, בחיזוק חיובי, במחמאה.
נשים לב ונחזק את מה שהילד עשה ואת ההקשבה שלו. נתפעל ממנו.
המבוגרים בינינו, אינם מכסים את האוזניים בפועל. הם מתוחכמים יותר, מנומסים לכאורה.
אך הם סוגרים את ההקשבה הפנימית, את ההתייחסות המכבדת לבקשה שלנו.
גם המבוגרים פועלים מתוך מניע רגשי. לכן התייחסות בלתי מכבדת מיד מעוררת בהם אנטי.
גם כשיש לנו ביקורת בונה ומעצימה שבאה מתוך רצון טוב ואהבה לזולת –
חשוב שנזכור לכבד אותו ולפתוח את הדברים במילה טובה.
להראות למי שמולנו שהוא יקר וחשוב לנו. שאנחנו רואים את כל המכלול שבו והטוב שבו.
לתת את ההרגשה שההערה שלנו כלפיו באה ממקום שרואה את הפוטנציאל והיכולות,
ממקום מעצים ומאפשר.
הדברים שנעשים בדרך מסוימת – משתקפים בדיוק כמו אותה בבואה במראה.
לפיכך, כל כך חשוב לשים לב לשני ההיבטים:
האחד – "מה" אנחנו משדרים?
השני החשוב בפני עצמו – הוא כמובן "איך" אנו משדרים.
שינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים.
בואו נתחיל להתבונן במראה של חיינו, בעצמנו ובסביבה שלנו ממקום אוהב.
כך ניצור סביבנו מקום נעים של הכלה, שתשתקף במראת חיינו.
בואו נחייך אל העולם – ונגדיל את החיוך של העולם כלפינו.