כל מי שעשה דרך של התפתחות אישית,
מודעות והרחבת התודעה,
התמודד עם רגעים של ספק, חוסר וודאות, אי בהירות.
בכל פעם שהנושא עולה,
חשוב להתחבר לשיקוי פלאים,
שהוא מבחינתי עוקף מיינד,
שיקוי של אמונה.
אותו מרשם סודי שיש בו את כל אבות המזון הרוחניים.
את אותו תבלין שמוסיף אנרגיה וכוח להתמודד עם כל אתגר.
אותה פורמולה בגודל אמפולה מרוכזת, שמכילה תמצית חיים,
המאפשרת לנו לראות קדימה ללא מסכים.

 

לטעמי, כאשר מדובר באמונה,

יש צורך בחיבור לשלושה רבדים עמוקים וחשובים בו זמנית:

אמונה בעצמנו

אמונה בכוח עליון

אמונה במי שמולנו

 

פעמים רבות האמונה מתערערת,
בשל נסיון העבר, המאיב על ההווה ומונע את העתיד.
כך כאשר חוויה הסתיימה בצער, כאב, תסכול,
או משהו שהפתיע, לא היה צפוי ויצר טלטלה בחיים.
משהו שיצר פער בין הרצוי למצוי.
משם נוצר סדק, נפער הפער, שמערער את הוודאות והזרימה הטבעית.

זה המקור לאיבוד אמונה וערעור מול היכולת שלנו להתמודד.
המקור שמעורר לעיתים חוסר תקווה.
כאשר מדובר בתחום או מקרה שאין בו כביכול בחירה,
או שאדם תלוי או נשלט בידי אחר,
יש נטייה לפרש זאת כגזירת גורל או כוח עליון.
משם נובעת פעמים רבות חוסר האמונה בבריאה.
אין הכוונה לאמונה דתית, אלא לאמונה מכורח היותינו בני אנוש.
כאשר נוצרת טלטלה רגשית, התוצאה היא בדרך כלל,
חוסר אמונה בכל שלושת הרבדים שתיארתי.

 

אך ישנו רובד עמוק יותר מאמונה,

המקום של הידיעה.

נאמר במקורות כי "האדם ידע את חווה."

הא-ל ידע את השכינה.

יש כאן הרבה מעבר לאמונה.

אין צורך להאמין במשהו חיצוני,

או להמתין לכוח חיצוני שיפעל,

יגשים, יביא, יראה, יגלה או יתגלה.

כאשר מדובר בידיעה,

זהו כוח הרבה יותר חזק של וודאות.

דהיינו, חיבור טהור בין הזכרי והנקבי, 

חיבור אלוהי נשמתי.

חיבור שמים וארץ.

 

כאשר אנו מודעים לכך וחיים בתוכינו את הידיעה הוודאית,
שדברים מסוימים הם כבר שלנו ומצויים בחיים שלנו,
גם אם הם עדין לא ממש גלויים במציאות.

• כאשר מדובר בידיעה פנימית עמוקה,
  זו רמה אחרת של וודאות שלא ניתנת לערעור. ללא מחלוקת.
  זו וודאות טוטאלית!!!
• זו יכולה להיות ידיעה לגבי תחום עיסוק, קריירה וייעוד.
• זו ידיעה פנימית של מציאות בה נמצאים בזוגיות מדהימה חמה והדדית,
  גם אם בן/בת הזוג עדין לא הופיעו בשטח.
• זו ידיעה לגבי השליחות שלנו.זו ידיעה לגבי מקום אליו עלינו להגיע, בהתפתחות,
  או מקום אליו עלינו לטוס…
• זו ידיעה ששיטה או ספר שלנו עומד להיכתב ולצאת לאור,
• זו ידיעה שמייצרת שלווה פנימית וביטחון מהותי במקום ציפייה לשווא.

בשנת 2009 חוויתי את נושא הידיעה הזאת בחיבור שמים וארץ.
ביום בו קמתי משנת האבל לאחר מות אבי,
הקדשתי לזכרו תערוכה של ציורים אינטואיטיביים לריפוי ושמחה,
שהצגתי בגלריה של עמליה ארבל בנמל תל-אביב.
לצורך כך הייתי צריכה לתת שם לתערוכה…

התחברתי אינטואיטיבית וקיבלתי את המילים:

"להתחבר אל האינסוף ולהביאו לכאן"

 

זה היה חזק מאוד אך ארוך מדי…
ביקשתי לדייק ולתמצת את המהות הזאת, וקיבלתי:

"לדעת אינסוף"

הרגשתי צמרמורת!!!
בימים שלאחר מכן הגיעו התובנות בנושא הידיעה.
בשונה מסתם ידע נצבר, יש כאן מושג קבלי שורשי,
של חיבור שמים וארץ.
ידע שהחלק הגבוה של הנשמה האלוהית שלנו,
שאינו מוגבל בגוף לחוקי כדור הארץ פשוט יודע.
הידיעה שנצברה אחורה קדימה במסע הנשמה,
לאורך ציר הזמן.
ידיעה נקיה בהירה צלולה טהורה מוארת וודאית ונוכחת.

מאחלת חיבור לתדרי אהבה שמחה אמונה וכמובן – ידיעה!!!

מכל הלב,
הילה

מילים, מחשבות, אמונות,
כוחות, גלים, תדרים, אנרגיות,
רצונות, יכולות, פוטנציאל, כישורי חיים,
מעשים, יצירה, עשייה, מימוש,
כל אלה מכוונים אותנו כדי להוציא מן הכוח אל הפועל.

 

כמה כאב מסתתר מאחורי מלחמות האגו הפנימיות…

• כמה פעמים פגשת מישהי או מישהו ובמבט אחד קיבלת התרשמות מסוימת?
• כמה פעמים ניסית להראות שאצלך "הכל בסדר", כשלמעשה הדברים לא ממש כך?
• כמה פעמים שמת שריון מגן כדי לשדר חוסן חוזק ונחישות,
  כשעמוק בפנים מסתתר אפרוח עדין שרק רוצה ליטוף?
• כמה עצוב לגלות, שאנשים מתרחקים ממך או לא מבינים אותך,
  רק מפני שלא הבאת את עצמך באמת ובאותנטיות?
• כמה מתסכל להבין שנשארת לבד בתחושה די אבודה,
  רק מפני ששידרת "עסקים כרגיל"… ולא העזת לבקש עזרה?
• כמה אנרגיה בזבזת על להסתיר את האמת ולנסות לייפות אותה?

אני פוגשת בקליניקה אנשים מדהימים, חכמים, נבונים, משכילים, ערכיים, מטופחים, יפים…
הם משתפים אותי בחוויה המתסכלת עד כדי ייאוש.
מדובר בפער הענק בין מי שהם באמת, מה שהם מרגישים בפנים,
לבין מה שהסביבה קולטת מהם…

עד כמה מפתיע הפער בין האמת, לבין מה שמשתקף כלפי חוץ.
מצבים אלה משפיעים על התפקוד בכל תחומי החיים, על מערכות היחסים,
וכמובן גורמים ליצירת מציאות הפוכה לזו עליה הם חולמים.

 

סיפורה של חני הוא דוגמה לכך:

 

חני ניסתה בכל דרך להסתיר את ההתמודדות היומיומית שלה,
עם בעיות הקשב והריכוז של סיגל ביתה המתבגרת.
לחני היה חשוב לשמור על המסגרת הקיימת בביה"ס היוקרתי אליו רשמה את סיגל.
ההשתייכות לאותו מוסד לימודי היוותה בעבורה עדות וסמל להצלחה,
חלק מהמעמד ומהתדמית החברתית שהייתה כל כך חשובה בעיניה.

בכל יום קיבלה חני טלפונים מביה"ס.
בנוסף הוזמנה לפגישות עם המחנכת וההנהלה בכל שני וחמישי.
חני סיפרה לי עד כמה סבלה והייתה כל הזמן במתח בהיכון ובסטרס מהמצב.
פעמים רבות נאלצה חני לצאת באמצע יום עבודה, או התנהלה מחוסרת אנרגיה,
מה שפגם בעבודתה והביא לבסוף לפיטוריה.

מעבר לכך היה עליה להתמודד עם התסכול של סיגל, לתת לה המון תגבור ושיעורי עזר,
כדי להתאים את עצמה למסגרת ולרמת הנדרשת.
מסתבר שהצורך למצוא חן ולרצות את ההורים והמורים גרם לסיגל לפתח אנטי רציני,
הן כלפי הצוות החינוכי והן כלפי ההורים.

האנטי בא לידי ביטוי בקשיי השתלבות חברתיים, שהובילו לדכדוך.
סיגל חשה תסכול רב מהתחרותיות וההשוואה לאחרים,
קושי להספיק את כל המטלות הלימודיות, מתח וחוסר שינה, שגרמו לה למצבי רוח.
כל המצב גרם לסיגל לרצות לברוח מביה"ס ולעזוב את הלימודים בכלל.

בתהליך עמוק של התבוננות על השתלשלות העניינים,
שיקפתי לחני איך ההתנהלות בסיטואציה הובילה למועקה שהיא חשה.
במקביל ערכנו סימולציה בה אני בתפקיד הבת וחני בתפקידה כאימא.
בתוך התהליך חני הצליחה לראות את הדברים מנקודת המבט של סיגל,
ולהבין איך היא מרגישה, מה עובר עליה ולמה היא זקוקה.

 

תוך כדי כך חני פרצה בבכי קורע לב…

כשחני נרגעה, ביקשתי ממנה לשתף אותי במה שהיא מרגישה.
חני אמרה לי בקול רועד שהיא ממש מיוסרת ומרגישה שטעתה בשיקול הדעת שלה כאימא.
היא הוסיפה ונימקה שהייתה בטוחה שהיא פועלת בצורה הכי נכונה עבור סיגל שלה.
חני הרגישה שהיא נלחמת על החינוך הכי משובח ועל המסגרת הכי מתאימה לסיגל.
היא ציינה עד כמה הייתה חשיבות עליונה בעיניה לכך שסיגל תלמד דווקא שם.

בתוך התהליך שעברנו יחד, חני הבינה שהיא פספסה למעשה את הדבר הכי חשוב –
את הבריאות הנפשית של סיגל הבת, וכמובן את שמחת החיים והחיוניות שלה עצמה.
ברגע של תובנה ובהירות, ובידיעה עד כמה ההסתרה והאילוץ להתאים בכוח,
למסגרת לוחצת שאינה מתאימה, יצרו שרשרת של טעויות בשיקול הדעת ובבחירות,
תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים ומהרצונות של סיגל,
ומהיכולת לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהוכתבו מלמעלה,
הסכימה חני לוותר על 'המושלמות' המזויפת.

בעקבות הגילוי וההתעוררות, עשינו יחד חישוב מסלול מחדש,
כדי לדייק את הבחירות של חני בהתאמה לצרכים וליכולות של סיגל.
בהמלצתי החלה חני ליצור פגישות של זמן איכות וכיף עם סיגל,
שלא היו קיימות ביניהן קודם לכן לאור היחסים הטעונים.
הן יצאו להליכות בפארק ובשפת הים, בילו יחד ביום כיף.

ביקשתי מחני לספר לי על התחביבים של סיגל, ומה היא אוהבת לעשות,
ואיך ניתן לשלב את זה בעשייה משותפת לשתיהן.
כתוצאה מכך חני וסיגל חזרו לאפות ביחד ולהכין קינוחים כמו שאהבו לעשות בעבר.
תוך כדי כך הן החלו לשוחח ולהיפתח זו לזו.

הדגשתי בפני חני עד כמה חשוב שתשתף את סיגל בהרגשה שלה,
לתת לה להרגיש את השינוי בגישה כך שסיגל תרגיש שהיא רוצה בטובתה.
הזכרתי לחני לשאול את סיגל תוך כדי שיחה, איך היא מרגישה ולמה היא זקוקה,
ומה היא חושבת על כל הסיטואציה שנוצרה בבית הספר.

בנוסף המלצתי לחני להכין לעצמה רשימה של תכונות אופי וכישורים שיש לסיגל,
כדי שתוכל להדגיש אותן בשיחות ביניהן.
הבהרתי לחני את החשיבות העצומה להראות לסיגל כמה היא מעריכה אותה ויקרה לה,
לחזק אותה במחמאות ובמילה טובה מהלב בכל הזדמנות, על כל עשייה או מאמץ אפילו קטן.
כמו כן ציינתי בפני חני עד כמה חשובה הקירבה הפיזית של חיבוק ונשיקה.

השינוי המבורך לא איחר להגיע. ההקשבה והפתיחות עשו את שלהן.
חני הפכה מודעת יותר ויותר לצרכים המדויקים של סיגל בהתאמה לנתונים שלה.
כתוצאה מכך הצליחה חני לראות את עוגמת הנפש והחוויה הכואבת גם מהצד של סיגל.
חני התרגשה לגלות את החופש, את התקשורת המקרבת והפתוחה, שהגילוי הזה הביא אתו.
נוצרה קירבה מאוד גדולה בין חני וסיגל.
הן הצליחו כעת לנהל שיחות נפש, להביע רצונות והבנה הדדית.

בפגישה הבאה סיפרה לי חני בהתרגשות שסיגל אמרה לה,
שהדבר הכי מתסכל מבחינתה, שלא משנה מה היא עושה וכמה היא משקיעה או מתאמצת,
שום דבר לא מספיק טוב…וכאילו חני יחד עם המורה והמנהלת עשו יד אחת נגדה.
חני חיבקה חזק את סיגל וביקשה ממנה סליחה…
היא הוסיפה וציינה שסיגל אמרה לה:
"סוף סוף אני מרגישה שיש לי אימא שאכפת לה ממני באמת ולא רק מה-"מה יגידו"…
פעם ראשונה שאני מרגישה שיש לי בית חם וביטחון, שאת מבינה אותי ואת לא נגדי."

העיניים של חני נצצו. היא ממש התרגשה ושמחה לראות איך השינוי בהתייחסות לסיגל,
נתן לה את הביטחון, ההכלה וההגנה להן הייתה כל כך זקוקה.
התהליך המבורך הוביל למעבר של סיגל למסגרת חדשה ומתאימה.
בזכות המעבר היא הצליחה להשתחרר מהסטיגמות, להתחבר מחדש לעוצמות שלה,
להיות מקובלת בחברה, להפוך לתלמידה טובה, משקיעה ומוערכת.

במפגש הסיום חני חייכה בשביעות רצון וציינה שהכי חשוב מבחינתה,
שסיגל חזרה להיות שמחה מרוצה ולהאמין בעצמה.
כל האווירה בבית ממש השתנתה לטובה והיא מרגישה שהיא ניצחה את המשבר.

♥ ♥ ♥

המקרה של חני הוא רק דוגמה

ישנן עוד דוגמאות רבות במגוון תחומים המשפיעים על מצב הרוח, על הקריירה,
על התפקוד, על הבריאות הפיזית והנפשית, על היכולת ליצור זוגיות יציבה,
וכמובן לשמור ולטפח זוגיות קיימת.

כל מערכות היחסים שלנו מושפעות מהתקשורת שלנו עם עצמנו.

מתוך העולם הפנימי שלנו משתקפת לה המציאות החיצונית איתה אנו מתמודדים.

כדי לגרום לדברים להיות הרמוניים יותר, יש צורך לעשות בדק בית פנימי.
לפעמים הצורך להסתיר את הכאב ואת ההצפה הרגשית הפנימית,
גורמת לנו להתעטף בשכבות הגנה של שכלתנות, רציונל, אגו ושאר הגנות.
כשאנחנו בגוף אנושי האגו הכרחי, אבל חשוב לשים לו גבולות ולשאוף לאגו מאוזן.
אגו יכול לשמור עלינו אך באותה מידה להפוך לאויב שלנו,
להיות הגורם העיקרי לחוסר אהבה ולחוסר מימוש.
פעמים רבות אנו הופכים שבויים של האגו שלנו,
מה שגורם לכך שאנחנו משיגים בדיוק את התוצאות ההפוכות.

הבשורה היא שאת האגו ניתן לאלף.
את מה שאנו משדרים לסביבה אפשר להחליף.
חשוב לזכור שהכל מתחיל מבפנים.
כאשר עושים שלום פנימי ומאווררים רגשות חבויים –
ניתן להתחיל מחדש ולצאת לדרך חדשה ונעימה.

 

חבל לסבול ולבזבז זמן יקר והמון אנרגיות על לברוח להסתיר ולהסתתר.
כאשר מסירים את המסכות ומתבוננים פנימה לעומק,
מגלים שהמחיר המצטבר של להישאר במקום המדשדש הוא מאוד יקר ומתסכל.
מחיר כבד לאין ארוך לעומת היכולת לחיות באינטגריטי,
מתוך ויתור על הצורך להיראות מושלמים,
כשבפנים בעמקי הנפש והלב הכל מתפרק לרסיסים.

אין צורך להיות מושלמים, רק להיות שלמים עם עצמנו ועם הבחירות שלנו.

זה ההבדל הדק שיוצר את תחילתו של השינוי ומביא מהפך חיובי לחיינו.

 

• אם גם לך יש תחושת פספוס, אך לא ברור לך מה צריך לעשות כדי שכל זה ישתנה.
• אם המציאות שלך שונה מזו שדמיינת.
• אם נמאס לך מהסטריאוטיפים והדעות הקדומות וברצונך להתחבר
  לחיים האמתיים, הפשוטים, וליהנות מתקשורת מיטיבה עם עצמך ועם הסביבה.
• אם הגעת למסקנה שהמחיר כבד מדי, רוצה שינוי,
  אך השאלה: "מאיפה מתחילים?" מטרידה אותך…

♥

אני מזמינה אותך ליצור אתי קשר.
יחד נתבונן פנימה ונפתח את הפלונטר.
נשחרר את המיותר ונסדר את חלקי הפאזל מחדש,
כך שהשלם שלך יהיה גדול מסך חלקיו.

באמצעות "שיטת הילה™" אותה פיתחתי,
ניתן לזהות את השורש של הדברים, ליצור ריפוי,
לנקות ולשחרר את משקעי העבר, להחליף אמונות מגבילות באמונות מקדמות,
לאמץ דפוסי חשיבה והתנהלות חדשים,
כדי שהחיים שלך ימריאו, ותהיה לך תחושת סיפוק ושביעות רצון.

♥

בהמון א ה ב ה
הילה

היי לך,

אנו נמצאים בימים מיוחדים, בין ראש השנה ליום הכיפורים,
בהם ניתנת לנו הזדמנות להשפיע על איך תהיה השנה החדשה שלנו.

זה אפשרי וזה הזמן בכל תחום וענין:

• מרגיש לך לבד ויש לך כמיהה לזוגיות מאושרת?
• רוצה לשפר את הזוגיות הקיימת בה השגרה קצת מעיקה ומעייפת?
• ברצונך לשפר מערכות יחסים במשפחה, בעבודה, או בחברה?
• רוצה להתחיל ללמוד או לעשות הסבה מקצועית?
• רוצה לפתוח עסק, לשפר את המצב הכלכלי?
• רוצה למצוא את הייעוד שלך ולממש אותו?
• רוצה להרגיש טוב, לשפר בריאות, לשחרר משקל עודף ולשפר את ההופעה?
• רוצה לעשות שלום בתוכך ולשחרר פחדים וחרדות?
• יש לך רצון להגשים חלום ישן ואין לך מושג מאיפה להתחיל?

♥

חשבתי איך אני יכולה להושיט לך יד, כדי להתחיל את השנה בהרגשה נהדרת.
לכן, גם אם נבצר ממך להשתתף בסדנה שלי 'הכוח לשנות מתחיל בתוכי',
או לעבור תהליך זה של זיהוי, שחרור ומגנוט במפגש 1:1 בקליניקה,
החלטתי להעניק לך מתנה ייחודית –
תהליך אישי שניתן לעשות בינך לבין עצמך,
כדי שהשנה הזאת תתחיל ברגל ימין, בשמחה ובאנרגיות חיוביות.

♥

ממליצה לך לפנות לעצמך זמן איכות, בבית או בטבע,
(חצי שעה או יותר לבחירתך, בקצב שלך),
לנשום עמוק, להדליק נר, להריח פרח או תמצית במבער,
ולהקדיש לעצמך את רגעי החסד הללו,
לתהליך ניקוי, שחרור וזיכוך אישי זה.

התהליך מורכב מארבעה שלבים:

* לפני הכל יש להכין דף עט ומעטפה,
או לעשות את התהליך בהקלדה (לפטופ, מחשב, אייפוד, סמרטפון וכיו"ב).

 

שלב ראשון

לכתוב תודה כנה מעומק הלב,
על כל הטוב והחסד שכבר קיים בחיים שלך,
ולבקש את השפע והברכה להמשיך להיות נוכחים ולהתעצם.

תודה על כל מה שיש לי…

 

שלב שני

לכתוב תודה על כל מה שעבר וסיים את תפקידו בחייך,
על מה שלמדת, על החוויות, הניסיון, האתגרים,
על אנשים, מקומות ואירועים שסייעו לנו להתפתח דרך הדרמה שיצרו.
להודות לעצמך שהסכמת לחיות את החוויה,
להסיק מסקנות, להתחבר לתובנות,
להסכים לשחרר וללכת הלאה,
מתוך מחילה סליחה והעצמה לעצמך ולסובב.

תודה על מה שהסתיים… אני בהסכמה לשחרר את…

 

שלב שלישי

לכתוב ולהודות בלשון הווה, על כל מה שיש לך רצון, בקשה ותפילה,
שיתגשם בחיים שלך מרגע זה ואילך,
כמו היו הם כבר חלק מהמציאות הקיימת שלך.
ממש לראות זאת בעיני רוחך,
ולהרגיש את התחושות שיש לך ברגע שכל מה שייחלת כבר נוכח ומצוי בחיים שלך.

תודה על כל מה שאני רוצה לקבל / להשיג / להצליח / שיקרה לי השנה…

 

שלב רביעי

כעת חשוב לפתוח את הלב ולהסכים לאפשר לכל השפע האור והברכה,
להיכנס ולהתגשם בחייך, להתקיים בהוויה שלך
בקפיצת דרך מהירה בו זמנית בכל הרבדים.

לקראת סיום…

כעת כשסיימת לעשות בדק בית בכל התחומים בחייך,
מזמינה אותך לנשום עמוק, לקרוא את מה שכתבת, ולהכניס למעטפה.

את המעטפה כדאי לשים ליד המיטה או ביומן, ליד המחשב וכו',
ולחזור ולקרוא את הכתוב פעמיים ביום, עד אחרי 'שמחת תורה':
פעם אחת כשהתעוררת בבוקר ופעם נוספת  לפני השינה.

לאחר מכן להניח את המעטפה במגירה או ביומן,
ולפתוח אותה שוב בעוד כמה חודשים,
לקראת חג הפסח, או ביום ההולדת או לפני ראש השנה הבא,
כדי לראות מה התממש ולדייק את הדברים להמשך.

♥

מאחלת לך שנה נפלאה
שופעת אור שמחה והמון א ה ב ה,
הילה