כולנו כאן לצורך למידה תיקון והרחבת התודעה.
כולנו מהווים מראות אלה לאלה.
כולנו תמיד נהיה שני נעלמים במשוואה:
גם מורים וגם תלמידים.
גם מנהיגים וגם מונהגים.

כל דבר שקורה לנו בא ללמד אותנו משהו.
כאשר משתקף לנו מצב כלשהו,
גם אם לכאורה נדמה שאינו קשור בנו ישירות –
יש לנו הזדמנות כפולה בדרך בה נתבונן על הדברים ונפיק מהם ערך:

ההזדמנות האחת – לראות איפה בנו, בתוכנו, קיים מצב דומה.
היכן או באיזו דרך אנחנו מתנהגים בצורה דומה,
לזו ששמנו לב שכך התנהגו אלינו, או למישהו בסביבה.

ההזדמנות הנוספת היא להתבונן על מציאות מסוימת, אקראית,
שיצרה הדים או דרמה, עוררה, האירה או ניפצה אשליה,
כדי לראות את הדרך שעשינו מאז הפעם הקודמת בה התמודדנו,
עם סוגיה כזאת או במצב דומה לה.

כידוע, כל עוד אנו כאן בגוף על כדור ארץ,
ככל שנעמיק בעבודת מודעות ובהתפתחות אישית,
גם אם אנו המאסטרים הכי נעלים –
נמשיך לקבל שיעורים ולמידה דרך מראות והשתקפויות.

לכן,

את השיעורים והניסיונות שהנשמה בחרה לעבור,
נמשיך לקבל ולחוות בכל מקרה.
הדבר היחיד שניתן לשנות זו הגישה שלנו לדברים.

כאשר לומדים משהו לעומקו,
לעתים מקבלים בוחן פתע כדי לראות האם הפנמנו,
או שאנו זקוקים לשיעור חוזר.
ברגע שהפעלנו את החיישנים וזיהינו את הדרמה –
בהחלט ניתן לחסוך את הסחבת.
כך ניתן לפתור ולהתמיר תוך דקותיים שעתיים יומיים,
במקום שבועיים חודשיים שנתיים ויותר.

♥

לסיכומו של שבוע מופלא של התמרה וגדילה,
מבקשת להודות על רגעי החסד.
על הזכות לתת ולהעניק.
על טיפולים רבי עצמה ופתרונות מהירים ומדויקים.
על פרגון ופידבק מחמם לב ומרגש שקיבלתי.
על המתנות האנושיות בדמות חברות /ים קולגות,
שיחד בהדדיות הגיעו תובנות רבות ערך בהמון אהבה.
ואחרונות חביבות –
תודה לנשמה האלוהית ולהדרכה המלווה באהבה.

♥

המון אהבה,
הילה