מה לא נאמר על סליחה?

בכל תחילת שנה עברית ניתנים לנו ימי הסליחות כמתנה.
זמן להרהר, להתבונן ולהסכים לסלוח, או לבקש סליחה.
מסתבר שהרבה פעמים אנו נותנים פרשנות משלנו לדברים,
מה שיוצר הרגשה אישית סובייקטיבית לגבי אנשים מקומות ואירועים.

♥

לפיכך, לפעמים יתכן והרגשנו מאוד אותנטיים וצודקים בהיבט מסוים,
אך התוצאה של ההתנהגות שלנו גרמה למישהו להיפגע שלא בכוונה.
לעיתים, יש ומישהו בסביבה עבר רגעים מאתגרים, היה עייף או מתוסכל בלי קשר אלינו,
אך אנחנו היינו אלה שחטפו את ההתקפה במפתיע, ונגרם לנו עוול בלתי מוצדק.
אלה וגם אלה מצריכים תהליך עמוק של בגרות ובירור ביננו לבין עצמנו,
טרם נצליח ליצור את המצב או הכוונה, כדי להגיע ליכולת לסלוח ולמחול.

נשאלת השאלה האם ניתן לסלוח ברגע נתון,

רק מפני שאנו בימי הסליחות?

רק בגלל שעכשיו צריך, מתבקש או מצפים מאתנו?

האמת, שמבחינתי באמת הפנימית שלי, כל יום וכל רגע הם זמן נכון ומיטיב לסליחה.
ימי הסליחות וחגי תשרי הם רק הזדמנות, תזכורת וטריגר כדי ללמוד וליישם.
הימים הללו משקפים לנו את הדרך של הבריאה,
לפיה אבא אלוהים ואימא שכינה, בדומה להורים אנושיים,
תמיד יאהבו, יכילו, יקבלו ויסלחו לילדיהם,
גם אם טעו בשוגג או במזיד, גם כשפגעו או העליבו,
גם אם גרמו נזק לעצמם או לסביבה בצורה זו או אחרת.

מהם שלבי הסליחה?

כשאנו פגועים או להבדיל מרגישים חרטה על התנהגות פוגענית שלנו,
מתקיים תהליך של הרהורים והתעמקות במקרה שאירע.
מתוך ניתוח הדברים והיזכרות, ניתן להגיע למסקנות, להבין להתחרט ולשחרר.
לפיכך, בטרם ניגש בכלל לשקול לסלוח למישהו או לבקש סליחה,
ישנו שלב מהותי ביותר – שאסור לטעמי לדלג עליו:

סליחה לעצמי ו- 'אהבה עצמית'

על מנת להצליח לסלוח למי שפגע בנו, או לחוויה כל שהיא שעברנו, מקום או זמן,
עלינו להצליח ראשית לכל לסלוח לעצמנו.
כדי להצליח בתהליך הסליחה העצמית מן הראוי להקדים ולא לדלג,
על שלב מהותי ובסיסי הקודם לכל של 'אהבה עצמית'.

♥

בשבילי 'אהבה עצמית' אינה מזוהה עם נטייה לאגואיסטיות או נרציסטיות,
אלא למהות של ראיה נקיה וטהורה שלנו את עצמנו.
היכולת לראות את עצמנו באור בהיר, ממקום פשוט, מתחשב ומקבל,
להתייחס אל עצמנו באהבה, כמו שהבורא מתייחס לברואיו וההורה לילדיו,
מקום של אהבה אמיתית, אותנטית, שלמה ונטולת שיפוטיות.
מקום של חמלה והתחשבות.
מקום שמכבד את ערך ה- "אני" וה- "עצמי".

מה הערך המוסף של תהליך הסליחה?

רק מהמקום הזה שמסוגל לחבק את עצמו ולדעת את ערכו, ללא אגו גאווה ויוהרה,
ניתן לסלוח לעצמנו על שהסכמנו להתנסות ולהביא על עצמנו חוויה בלתי נעימה,
על כך שהסכמנו להיות חלק מסיטואציה כזאת, ואפשרנו לעצמנו להיפגע.

♥

רק במקום שהגענו להבנה שכל מה שקרה לנו,
הוא תוצאה של האמונות, המחשבות והרגשות שלנו,
או של מי שהיו אתנו בסיטואציה.
מתוך התבונה וההבנה, שתחושת הפגיעות וההיעלבות שלנו,
תלויה בגישה שלנו, היא הבחירה שלנו, ואינה מחויבת המציאות.

האם בכל מקרה ניתן / מומלץ / אפשרי לסלוח?

אמת… אין הכוונה שעלינו להיות בובות על חוטים,
או למחוק את הרגישות המבורכת שלנו.
אלא כוונתי לכך שדברים חיצוניים שמתרחשים בעולמנו,
הם שיקופים של התחושות הפנימיות שלנו.

♥

כאשר אנחנו מרגישים לא מספיק שווים או לא ראויים,
או לחילופין יש לנו הערכה מאוד גדולה למישהו אחר,
עד כדי מצב שגורם לנו לסוג של ביטול עצמי כשאנחנו בחברתו,
אזי יכולה להתרחש חוויה מתסכלת שכזאת.

♥

מאחר ואנחנו לא אחראים על הבחירות, הגישה וההתנהגות של הזולת,
אלא רק על הבחירות והגישה שלנו,
יש לנו זכות בחירה ויכולת לבחון מחדש את הדברים.
הדבר ניתן להיעשות בדרך כלל לאחר שחלף פרק זמן מרגע ההתרחשות.
כי עם יד על הלב, בואו נודה על האמת:
הרי מי שהכי סובל, נענש, לוקח ללב ונפגע במצבים הללו, הם בעיקר אנחנו עצמנו.

איך אפשר לעזור לעצמנו לסלוח?

מה שתמיד עוזר כדי להצליח לסלוח לעצמנו ולאחרים,
זו היכולת להבחין ולהרגיש. להתחבר לחלק הילדי שבתוכנו,
לתת לעצמנו חיבוק ולקבל את עצמנו עם כל החלקים,
המשובחים, המוצלחים וגם החסרים והמפשלים.
למצוא משהו טוב בסיטואציה, לבדוק מה למדנו על עצמנו,
כיצד התחשלנו, ואיך בזכות מה שקרה,
פיתחנו מודעות עצמית והרחבנו את התודעה.

לסיכום:

סליחה היא מתנה נפלאה שניתנה לנו כבני אדם.
סליחה מאפשרת שחרור וריפוי,
סליחה היא מפתח נפלא לשינוי המיוחל.
סליחה היא כוח לשינוי מוצלח שמתחיל מבפנים.

רק מתוך 'אהבה עצמית' וסליחה לעצמנו
ניתן לסלוח בלב שלם ותמים גם לאחרים, מתוך אמת ופיוס,
עם עצמי, עם הבריאה, ועם הזולת.

 

♥ ♥ ♥

 

** הרהורים תוך כדי כתיבה:

ס ל י ח ה מכילה בתוכה סליל (רמז ליכולת לשנות את סלילי ה-DNA באמצעות סליחה).
סליחה היא סל, לי-חס, יחס, היסח, חל, חס וחלילה, חלה, הסיח, הסחה, חלחל, יללה, חילל… כדי לחסל את הליחה, לשחרר את החיה, חליל, יחי, הלל, הילה.