"אין פיצול יש אחדות
 כשיש אחדות אין תחרות
 כשאין תחרות נוגעים במהות"
 (תודעת האחד, אילאנה בהט)

מהי אם כן אותה אחדות?
האם מדובר במושג ניו-אייג'י כלשהו או במהות ומסר?
האם האחדות אכן מתאפשרת בעולם של קידוש העצמי וה"אני"?

פעם מזמן היו שמות אחרים למאכלים כמו בייגלך, קניידלך, קרפלך…
משהו אולי תמים עם נימה מעט גלותית.
כיום ניתן למצוא שמות כמו:
שלי, ביסלי, מתאים-לי ואינסוף לי לי לי ובשבילי.
בכל פעולה, רכישה, באינטרנט, ברשתות חברתיות או בתיבת המייל  –
אנשים שואלים את עצמם מה יקבלו? "מה יצא לי מזה"…???

אחדות היא הוויה – אחדות היא חוויה.
מסר האחדות הוא רגשי  אישי וחברתי.
אחדות היא מצב היא תדר ותוצאה.
אחדות מתקיימת רק מתוך הרפיה אפשור ואהבה.
אחדות היא מהות, אחדות היא צליל,
אחדות היא נתינה וערך לא רגיל,
לכל אדם בכל גיל.

עידן הזהב כבר כאן והכללים משתנים.
כדי להיות באחדות אין צורך בהתנהגות קיצונית של התייפייפות,
או וויתור על עצמך, דעותיך, מחשבותיך, רצונותיך או חלומותיך.
כדי להצליח להיות באחדות  עם אחרים –
חשוב קודם כל להיות באחדות בינך לבין עצמך.
ליצור את "אחדות הניגודים" בין כל החלקים הפנימיים והחיצוניים.
ללמוד להתחבר, להרגיש, לקבל, לכבד, להעריך ולחבק את כל החלקים:
הפיזיים, הגופניים, הנפשיים, הרגשיים, האנרגטיים, הרוחניים והנשמתיים.

לאהוב את כל המכלול בתוכינו.
להיות שלמים עם המורכבות והייחודיות,
לחיות בשלום ובחופש מהצורך להיות או להיראות מושלמים.
להתנהל מתוך פרגון הדדי וחרות מתחרות.
לדעת שגם החלקים הפחות מוארים, הפחות מפותחים –
ניתנים לגדילה ולהתפתחות כאשר אנו פתוחים.
כשמסכימים לוותר על החלק שמאמין –
שהוא כבר יודע הכל ואין מה לחדש לו.

רק ממקום של יחד, של התרגשות ומוכנות ללמוד דברים חדשים,
להרחיב אופקים ולחלוק ידע ניסיון ותובנות עם הזולת –
ניתן להעשיר את ה"אני" ללא אגו, ולהעניק את מתנות העצמי שלנו לסביבה.

ככל שנלמד להכיל את האחרים מתוך ידיעה פנימית עמוקה,
שבכולנו קיים ניצוץ אלוהי, אותה מהות של ידע עשיר המבקש להתגלות,
אותה חברות, חמלה, הכלה, השראה, דוגמא אישית, ברכה וייחודיות.
אותה מתנה שכל אחת ואחד מאיתנו נושאים בתוכינו.
כשנסכים לחלוק את השפע הזה ולהתבשם בשפע של האחרים,
מתוך הערכה כנה ואהבה טהורה, מתוך תחושת ערך עצמי מאוזן,
חף מיוהרה מחד ומביטול עצמי מאידך.
מתוך הכרה והבנה שהבורא מתגלה דרך נבראיו ומצוי בתוכינו.
מתוך הודיה רבה לכך שיש כאן בקרבינו שפע, עושר, אושר, שמחה ואינסוף אפשרויות.
שניתן לנו לממש וליהנות מהן אם רק נסכים לחלוק אותן ביננו ולכולנו.
לוותר על אשליית הנפרדות ולראות מבעד לחומות, תבניות, פרדיגמות, חוקים וגדרות.
רק אז מתוך ההבנה שכולנו אחד, והשלם גדול מסך חלקיו –
נצליח ליצור כאן עולם נפלא של ביחד שכיף נעים ומרחיב את הלב לחיות בו.

אנו נכנסים היום לראש חודש אלול – אני לדודי ודודי לי
זמן להתבוננות פנימית על השנה החולפת
זמן להתחדשות בכוונות במחשבות באמונות וברגשות.
זמן לקבל החלטות ולבחור ב"אחדות הניגודים" ביננו לבין עצמנו,
ביננו לבין אהובינו, ילדינו, חברים, קולגות, שכנים, עמים יקומים וממדים.

אחדות הכוללת את הא' של האלוהות, האני, האחד, ההובלה וההנהגה.
את הדאגה לאח לקרובים ולרחוקים. את הצמד הזוג והביחד.
כאשר האני והאחד מאוזנים ניתן להתאחד ללא חשש,
כשם שארבעת המינים משלבים את הייחודיות
של כל אחד מהם בנפרד ויוצרים אגודה אחת.

ניקח לדוגמא פרח יחיד שגדל בערוגה בעציץ או באגרטל.
אנו נהנים מהצבעוניות, הריח, העלים, הצורה, המרקם הקטיפתי, הרעננות והיופי.
אך כשאנו מתבוננים בזר פרחים המאגד בתוכו ירק, פרחים מגוונים וניחוחות משתלבים –
משהו בלב שלנו מתרחב בהנאה של שכרון חושים.
אינסוף אפשרויות ושילובים של זנים ומינים, מגוון ריחות מרקמים וצבעים.

זו בדיוק הכוונה הפשוטה והטהורה של מסר האחדות.
הפרחים כמו גם השמש או העצים, אינם מנסים להרשים או לשלוט…
כל אחד מהם מעניק לסביבה את מתנותיו הטבעיות מעצם היותו.
כך הצטרפותם לזר היא כל כך טבעית פשוטה ולכן כל כך קסומה.

היכולת ליהנות מהחיבור ההרמוני בין דומים, שווים, שונים או ניגודים.
הרגשת השפע הנילווית והערך המוסף שכל משתתף נותן ומקבל –
זו בדיוק כוחה של האחדות.
חיבור דומה לדומה, חיבור מזרח ומערב.
זהו כוחו של מסר האחדות,
של התדר המתנגן בנעימות כשהלבבות מאוחדים.

להתחבר לאחדות זו זכות גדולה הניתנת לכולנו.
בעזרתה ניתן להתמודד ביתר קלות עם כל אתגר מבית ומחוץ.
לחיות את המהות של עצם היותינו באור גדול.