כשאנחנו פוגשים מישהו או מישהי מעוררי השראה,
שהאיכות, מאור הפנים, היופי הפנימי והחיצוני, טוב הלב, הרצון הטוב והנתינה,
וכן הידע, המקצועיות והשירות הם נר לרגליהם, אנחנו מוקסמים ומרגישים מעין התאהבות.
אנחנו כל כך רוצים ללמוד מהם, להיות כמוהם, רואים בהם סוג של מודל להידמות לו.

בדרך כלל אלה מראות ושיקופים למה שיש בתוכנו,
או למשהו שאנחנו כמהים למצוא בתוכנו,  כדי להגיע לרמת התפתחות ואישיות כזאת.

אך הדבר פועל גם בכיוון ההפוך…

כאשר אנו פוגשים מישהו עצבני, מריר, קורבני,
שנוטה להאשים את כולם שאכלו לו ושתו לו…
או מישהו שמתנהג בגסות, כעסן, תוקפן, שתלטן, חסר נימוס וחסר תרבות,
זה מיד מעלה בנו רתיעה, התנגדות ורצון להתרחק.

גם במקרה הזה זו מראה עבורנו.
יתכן כי דפוס ההתנהגות הזה מזכיר לנו נשכחות.
זו יכולה להיות דמות סמכותית שליוותה אותנו בילדות,
גננת, מורה, מפקד או בוס לשעבר או בהווה.
אך אלה יכולות להיות תכונות שהיו בנו והצלחנו לשחרר,
או כאלה שאנו מנסים להיפטר מהן, או להדחיק את קיומן בזמן כלשהוא.

מעצם היותנו בני אנוש, יש בנו צורך בסיסי חברתי של להיות חלק מקבוצה.

צורך פנימי של לראות אותנו ביחס לאחר. צורך בהשוואה.

האדם היחיד שכדאי להשוות את עצמנו אליו הוא אנחנו עצמנו.
מי היינו פעם ומי אנחנו כעת .
לבדוק עם עצמנו  היכן היינו או איך הרגשנו ביחס לנושא כלשהוא,
אירוע או כל התמודדות אחרת, ביום ההולדת שעברה,
ואיך אנחנו מתבוננים על כך היום.
לעשות בדק בית כזה מעת לעת, בחגים למשל.

'קנאת סופרים' מול קנאה

בהיותנו אנושות ובהיותנו מורכבים מאוד, זקוקים לחברה ולהשתייכות,
ניתן כמובן לקבל השראה מאחרים בבחינת 'קנאת סופרים' שיש בה למידה וגדילה.
'קנאת סופרים' – יש בה הערכה, הוקרה, מציאת הערך המשובח בעשייה של הזולת.
לכן חשוב להבדיל בין 'קנאת סופרים' ולא להתבלבל חלילה בין המושגים…
מפני שאין קשר בינה לבין קנאה, תחרות או צרות עין.

כולנו חלקים מהשלם הקולקטיבי וכולנו מראות אנושיות להתפתחות,
כחלק ממסר האחדות ומהצורך להיות חלק מהכלל.
בכל אדם יש עולם ומלואו.
ביחד אנו משלימים את כל מה שנדרש לנו כאנושות עלי אדמות.

הנושא החשוב הזה נכון לגבי תקשורת בין-אישית ומערכות יחסים בכלל,

אך הוא חשוב, חזק ומשמעותי מעין כמוהו, במיוחד בנושא הזוגיות.

גם כשמחפשים זוגיות חמה ויציבה, וגם כשרוצים לשמור ולשפר זוגיות קיימת.
מפני שמערכת זוגית מציבה לנו כל הזמן מראות ושיקופים,
התמודדות יומיומית עם מצבים, שמשקפים לנו את עצמנו, את הזולת,
את עצמנו בעיני האחר, ואת האחר בעיניים שלנו.

כאשר אנו רואים בתהליך חיפוש הזוגיות אתגר שיש בו התפתחות ולמידה,
מעבר להשגת המטרה עצמה, כל נקודת המבט משתנה.
כאשר במקום להתאכזב או להיות ביקורתיים,
אנו מתבוננים על ההתנסויות כעל מעבדה שעוזרת לנו לצמוח,
אנו משפרים בראש ובראשונה את עצמנו.
כך 'דומה מושך דומה', והדרך למצוא את בן או בת הזוג האידיאליים,
נעשית מדויקת וקרובה מתמיד.
איזו הזדמנות נפלאה ומבורכת להתפתחות וליצירת מודעות,
תוך כדי מציאת זוגיות אוהבת ויציבה.

………

* "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה"

  פרוש: התחרות בין אנשי חוכמה גורמת להם ללמוד עוד.