שרית ובעלה ישבו מולי דרוכים.
זוג נשוי, הורים לשלושה ילדים.
משכילים, עובדים ולכאורה הכל מתנהל כשורה.

אבל…
הפנים של שרית העיניים ושפת הגוף סיפרו לי סיפור עצוב כואב ומתמשך.
שרית סובלת כבר כמה שנים מבעיה פיזיולוגית שמקשה עליה את התפקוד היומיומי.
אחרי אינסוף בדיקות, אבחנות, רופאים, פסיכולוגים, רבנים ומה לא –
עשתה שינוי תזונתי שהיטיב איתה מעט אבל לא פתר את העניין.

ביקשתי ממנה לספר לי איך כל זה התחיל.
שמעתי ממנה על הקושי הפיזי ועל סדר היום שלה, ואיך הכל מתנהל.
גם בן זוגה תיאר את הסיוט. הוא אדם אוהב ומתחשב, ומוכן לעשות הכל
כדי שאשתו תרגיש טוב ותחזור לעצמה.

הסיפור שלה מאוד נגע לי בלב.
היא נראתה מאוד שברירית ועדינה.
העיניים היו טרוטות.

שאלתי אותה אם היא בכתה, והשיבה לי שהיא בוכה המון וממש סובלת.
שהימים האחרונים ממש היו גרועים וקשים. שהיא ממש לא מתפקדת.
שרית הוסיפה ואמרה: "אני רוצה לדעת מה יש לי.
אם אני פסיכית ויש לי בעיה נפשית ובגלל זה הקושי הפיזיולוגי?
או שהקושי הזה הביא אותי לערעור נפשי?"

הסברתי לה שבשבילי שרית היא החשובה וגוף ונפש הם יחידה אחת מורכבת ועדינה.
הבהרתי לה שלא ממש משנה מה קדם למה: הביצה או התרנגולת.
היה ברור לי שהפתרון יכלול גם את ההיבט הגופני וגם את ההיבט הנפש הרגשי והמנטאלי.

שמתי לב לחוסר השקט והדריכות.
אמרתי לשרית, שהיא הפסיקה להאמין בעצמה.
לא סומכת על הגוף, מאוד בספקות גם מבחינת האמונה בחיים בבורא עולם ברופאים ובכלל.
רק כשהיא מתמוטטת רגשית או בריאותית היא מרשה לעצמה לעצור,
לקחת פסק זמן ולטפל בעצמה.

הסברתי לה איך חייה מתנהלים על מצב של טייס אוטומטי…
שיקפתי לה את הצורך לתקתק ולהראות שהכל בסדר.
עד כמה הרף שהיא שמה לעצמה גבוה וכבר בלתי אפשרי.
הגוף והנפש צועקים הצילו!!!

התחלנו לטפל בילדה הפנימית הפגועה שבתוכה.
שילבתי כמה כלים מעשיים ואנרגטיים.
לימדתי אותה לנשום ולשחרר את כאבי היומיום והעבר.
עבדנו על שינוי אמונות ודפוסי מחשבה.
במקביל, לימדתי אותה כלים אנרגטיים פשוטים שניתן להשתמש בהם בכל מקום ובכל זמן.

הבחנתי שכל המצב יוצר ריחוק ומתח בתקשורת הבינאישית והאינטימית בין שרית לבין בן זוגה.
המלצתי לשרית על פעולות נעימות על בסיס שבועי שיקרבו ביניהם ממקום חיובי,
לא רק מהדאגה והכאב.

שרית ניהלה יומן מסע בו תיארה על בסיס יומי את מה שקורה לה בתהליך.
הסברתי לשרית איך תת המודע מגדיל את מה שאנחנו נותנים לו משקל וחשיבות.
התחלנו לשנות את צורת הדיבור.
לתת לתחושות ולרגשות ביטוי תוך שימת לב למחשבות ובחירה במילים חיוביות.
שילבתי הילינג עוצמתי בעזרתו פתחתי חסימות אנרגטיות במרכזי האנרגיה וההילה שלה.

שרית החלה להירגע. היא נראתה יותר נינוחה ומחייכת.
האמונה בעצמה החלה לחזור. היא למדה לקחת לעצמה פסקי זמן למען עצמה.
התחילה לאהוב את עצמה ואת הגוף שלה.
להתפנק מדי פעם בטיפולי גוף ועיסוי.
למדה לעשות הגנות לה ולאהוביה.
להתמלא באנרגיה ולשלב תנועה ושמחה כמו ריקוד וספורט.

גם הבעיה הגופנית החלה להשתפר, ותוך כדי מינון התרופות פחת בהדרגה.
שמחת החיים חזרה אליה וגם האמונה בעצמה.
שרית הבינה שהכל מתחיל מבפנים.
היא למדה לשים גבולות לסביבה.
למדה לחבק את הילדה הפנימית שבתוכה ולתת לה תשומת לב,
בלי לשלם על כך מחיר בריאותי יקר.
היא חזרה לצחוק ולחייך.

בפגישה הבאה אמרה לי: " הילה, החזרת לי את הרצון לחיות.
אני יכולה להיות היום הרבה יותר משוחררת.
לזהות ולהביע את הצרכים שלי.
אני מספיקה הרבה יותר ונהנית מהמשפחה שלי.
הפסקתי לרדוף אחרי עצמי.
אני כבר לא כועסת על כולם וגם לא ברוגז עם עצמי."

שמחתי כל כך כשבמפגש הסיום בו גם בן זוגה היה נוכח,
ראיתי כיצד התקשורת ביניהם הרבה יותר פתוחה.
הרגשתי שהוא מעריך אותה מאוד על הדרך שעברה ולא וויתרה לעצמה.
הוא סיפר שהחיים חזרו לזרום בהרמוניה והרבה יותר נעים לחזור הביתה.
חייכתי לעצמי ושמחתי ששרית כבר לא מתנהלת מתוך קורבנות.
כל המשפחה חזרה לחיים.

• אם גם אצלך הפחדים הכעסים והחרדות מנהלים את החיים
• אם יש לך הרגשה שהחיים הם הרבה יותר מאשר השגרה המעייפת והמתסכלת
• אם נמאס לך להרגיש חוסר אונים עייפות ודכדוך
• אם כל התופעות הללו מאיימות לשבור לך את הזוגיות או מקשות על מערכות היחסים שלך

חשוב לי להזכיר לך שיש דרך אחרת שעובדת.
יש תהליך משולב שיביא גם אותך לחוף מבטחים.
אני מזמינה אותך להרים את הכפפה.
ליצור אתי קשר ויחד אוביל אותך לחיות מתוך שביעות רצון.