לפעמים ממש מרגישים מהבטן את הרצון להתקדם וללכת הלאה.
בין אם מדובר בשלב הבא בהתפתחות האישית,
בין אם מדובר בקידום העסקי או במקום העבודה,
בין אם בנושא הזוגיות או התקשורת הבין-אישית.
פתאום המון רעיונות עולים, המון מחשבות, רצונות וחלומות…
יחד עם הצורך להתמקד וליצור בהירות.
ואז, במקום להרגיש שהנה שמנו את האצבע על הדבר הנכון –
יש מעין עצירה…עמידה במקום…אולי גם תחושת תסכול.
אנו נמצאים בתקופה של סגירת החלקים הישנים שאינם משרתים אותנו.
שחרור ופרידה מהחלקים שהפעילו אותנו עידן ועידנים.
יש צורך בבחינת הדברים מחדש,
בבחירה ובאימוץ דפוסי חשיבה והתנהגות המתאימים למי שאנו כאן ועכשיו.
לכן, בדומה למטוס המצוי על מסלול ההמראה,
רגע לפני חימום המנועים והריצה על המסלול, ישנה עצירה מוחלטת.
אין זה אומר שהמטוס שלנו יישאר בנקודה הזו.
ברור לנו שתוך שתי דקות הוא כבר באוויר חיש קל.
החלק העיקרי והחשוב ביותר בתהליך הזה
הוא ההבנה והידיעה הברורה,
שהתשובות המלאות והמדויקות ביותר
נמצאות עמוק בפנים בתוכינו.
לא במיקוד החיצוני
לא בדעות של אחרים
לא בלימוד של עוד קורס או שיטה נוספת…
אלא ביכולת לשהות בתוך אי הוודאות, בתוך אי הידיעה.
לוותר על להניח הנחות, ולא לעשות לעצמינו הנחות.
בכך נצליח להרגיע את החלקים הנפשיים, הרגשיים והילדיים בתוכינו,
אשר ניזונים מניסיון העבר, משליכים אותו על ההווה,
עד כדי כך שלעיתים גורמים להימנעות מן העתיד.
חשוב להיות נאמנים לקולה של הנשמה.
ליצור את השקט הפנימי על מנת שנצליח להקשיב לה.
לתת לה לכוון ולהוביל אותנו.
כך בדיוק בסוף הלילה, לפנות בוקר,
ישנם רגעי החשיכה המוחלטת טרום זריחת השמש.
לפעמים התחושה שהדרך אבדה לנו לפרק זמן מסוים,
זו בדיוק נקודת הזינוק לקראת מציאת דרך חדשה ובטוחה.
הדרך שתוביל אותך לחוף מבטחים.
הימים הללו הם ימים של התמרה.
יכולת לממש את גילוי האור והניצוץ הפנימי.
ימים מאתגרים של הכנה והתכווננות.
אוסף של רגעים, המון הכנות פנימיות, האטה, סימני שאלה…
המאפשרים להגיע לתובנות, להסיר את מעטה הערפל.
כך ברגע אחד צלול הכל מתבהר והנר דולק במלוא הדרו.
נר אחד המדליק מתוכו אורות רבים ומגדיל את אורו שלו.
זו מציאות בדומה לנס החנוכה, לניצחון המעטים על הרבים,
ניצחון הרוח על החומר, האור המגרש את החושך.
להתבונן פנימה ולהאיר קדימה!!!
בדיוק ברגע הזה.