אהוד בנאי בשירו "מהרי נא" כותב ושר על נושא כאוב:

"הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא שוכב על הספה בבית הוריו
כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא חוזר אל חדר נעוריו.

מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת
בטרם תשכיביני לישון
וספרי לי על הילד שהייתי
איך שמחתי על הגשם הראשון.

הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא מובטל מעבודה ואהבה
כן, הוא בן שלושים אבל עדיין לא יודע
מה יעשה כשיגמור את הצבא"…

 

הפעם אני כותבת לכם ההורים.
אתם המתמודדים עם התופעה הכל כך רווחת כיום.
גם לכם יש "ילד" או "ילדה" בוגרים,
בני שלושים פלוס…

אולי הם עדיין חיים אתכם בבית.
הם עדין מחפשים את עצמם, מחפשים את אהבת חייהם.
אולי הם יצאו לעצמאות, אך אינם מצליחים למצוא זוגיות יציבה.
יתכן ונפרדו מזוגיות ישנה, או אפילו התגרשו,
וחזרו לגור אצלכם…

אתם ממש מודאגים, המצב מדיר שינה מעיניכם.
אתם כל כך מייחלים שהבן או הבת שלכם יהיו מאושרים.
כל כך מתפללים שימצאו כבר זוגיות חמה ויציבה.
רואים כמה הם מצליחים בתחומים אחרים.
רואים איך "הדשא של השכן ירוק יותר"…
איך אצל החברים, השכנים והמשפחה נראה שהכל טוב.
שואלים את עצמכם מה "לא בסדר" אצלכם או אצל ילדיכם הבוגרים.

דור הבנים מצידם לא ממש משתפים פעולה…
יש לכם רצון טוב ואתם מנסים להיות שותפים,
לשאול, לעזור, להתעניין בהם, בהתנסויות ובבחירות שלהם,
אך הם מרגישים שאתם "חופרים" להם ומתערבים בחייהם.
הם נעשים עצבניים וכעסניים, מרוחקים או סתם עצובים ואדישים.

במקרים אחרים אתם שותפים לחייהם והתקשורת פתוחה יותר.
אתם מלווים אותם ורואים איך הם יוצאים לעוד דייט ולעוד פגישה,
איך הם מתכוננים, מפתחים ציפיות ושוב מתאכזבים.
אתם שותפים לתחושת חוסר האונים המלווה אותם.
ההרגשה הזאת של הבדידות, של הפספוס.
התחושה הזאת של השעון המתקתק, הימים החולפים,
הציפייה שמשהו טוב כבר יקרה, אבל זוגיות יציבה וחמה לא נראית באופק.

אז מה ניתן לעשות?

חשוב לציין שיש דרך ופתרון למצב הזה שאתם חווים.
יש מה לעשות כדי להקל על עצמכם.
ישנה דרך בדוקה לעזור לכם ההורים לשחרר את התסכול והכאב.

קיימת אפשרות לתת לכם חיזוקים ולסייע לכם בהתמודדות היומיומית הזאת.
לגלות איך ניתן לחזק את התקשורת שלכם עם ילדיכם הבוגרים.
ליצור תקשורת חמה ומקרבת ביניכם, מבלי להעיק או להרגיש ריחוק.
לדעת איך לתת להם הרגשה טובה של חמימות ביתית, ביטחון והקשבה,
בלי להתערב בהחלטות שלהם, ולהשאיר מרחב פתוח.

חשוב להבין שאתם לא אשמים ושלא עשיתם משהו "לא בסדר".
חשוב לדעת שגם ילדיכם הבוגרים הם לגמרי בסדר.
זו לא גזירה משמים ולא גורל.
לפעמים מרוב רצון טוב, הדאגה וההתייחסות הרבה מדי מצדכם,
גורמת לכם מפח נפש של רגשות אשמה, ביקורת עצמית, כעסים וחוסר שקט.

כל המתח שהמצב גורם לכם אינו מיטיב אתכם.
המתח הזה גורם לדור הבנים לדאוג לכם.
כך נוצר מעגל קסמים בלתי רצוי בעליל.
הם אינם משתפים כדי למנוע מכם את הלחץ ותופעות הלוואי שלו.
המצב הזה הוא תהליך ארוך ומייגע שנמשך חודשים ואולי שנים.
התהליך יוצר סבל ועיכובים ובנוסף לכל הרגשת ריחוק וניכור.

הילה, איך את יכולה לעזור לי?

בדיוק בנקודה הזאת אני נכנסת לתמונה.
במשך שנים אני מלווה אנשים בתהליכים כאלה.
עוזרת להורים לבני שלושים פלוס לזהות את מקור הקושי.
מסייעת להקל על התחושות הללו, ולשחרר את הכאב.
נותנת כלים ומלמדת גישה חדשה איך לראות את המצב ולהתמודד עם האתגר,
ליצור קרבה ממקום בריא נטול מועקה.

להסבר על "שיטת הילה™"

אם את אימא מודאגת והדברים שכתבתי כאן נגעו בליבך

אם אתה אבא מסור וכבר התייאשת מלחכות

אם גם לך מתחשק להוביל את הבן או הבת לחופה, ולזכות בנכדים

אם הגעת לכאן, אני שמחה לתת לך במתנה את קובץ הסיפורים מהקליניקה,
בהם אני מאפשרת לך הצצה לחדר הטיפולים.
הסיפורים מתארים איך ניתן לעזור ולשנות את המצב בהצלחה.

* לקבלת קובץ הסיפורים במתנה יש ללחוץ על הקישור:
http://www.hilaor.co.il/gift
 

אני מזמינה אותך להרים את הכפפה, ולעשות את הצעד הראשון,
כדי לשחרר את המועקה ולהרגיש יותר טוב.
לקבל כלים להתמודד בהצלחה ובנחת עם המצב.

הפתרון ממתין לך במרחק שיחת טלפון.
מזמינה אותך לקבוע פגישה וזמן איכות במיוחד בשבילך.

♥
המון אהבה ורק בשמחות,
הילה